שישה צעדים כדי להפוך את הכלב לחברך הטוב ביותר – חלק 1

***חלק 1***

שישה הצעדים המתוארים מטה יעזרו לכם להגיע להבנה הדדית עם כל כלב וכלב. הבנה הדדית היינה תנאי אולטימטיבי לתקשורת בריאה. ללא הבנה הדדית אין מנוס מקונפליקטים ומאבקי כוח, וכידוע בקונפליקט נפגעים שני הצדדים. כאשר בין בעלים וכלב שוררת הבנה הדדית תהליך חינוך ולמידה הופך ממאבק מתמיד על שליטה למשחק מהנה לשמחת כל המעורבים בו. לכלב אשר משתף פעולה עם בעליו מרצון יותר קל להתגמש, לוותר ולקבל על עצמו כללי התנהגות של העולם האנושי. רק כאשר מערכת היחסים בין בן אדם וכלב מושתתת על הדדיות הכלב הופך לחבר הטוב והנאמן ביותר, מקור לגאווה, בן משפחה אמיתי. והאם זה לא החלום של כל בעלי כלבים?

צעד מס’ 1 – חמש החירויות

הצעד הראשון והחשוב ביותר מבוסס על עקרון מקראי ״ואהבת לרעך כמוך״, ומשמעו שלפני שבאים לכלב בדרישות חייבים בראש ובראשונה לספק את צרכיו הבסיסיים. הרי אף אחד מאיתנו לא ירצה לכבד ולאהוב מישהו שלא סופר אותו, מזלזל בצרכים שלו, בבריאותו, מכה, מרעיב, כולא אותו, משפיל ולועג לו. חמש החירויות הן הן הצרכים הבסיסיים של כל בעל חיים שלקחנו על עצמנו אחראיות לגדל. נכון להיום חמש החירויות הפכו למדד בינלאומיים לאיכות חיים של חיות מחמד. אין לי ספק שתסכימו :עם כל אחת ואחת מחמש החירויות

החירות הראשונה – חירות מרעב וצמא
הבעלים חייב לספק לכלב מזון איכותי בכמות הנדרשת לפי גילו, משקלו ורמת פעילותו הפיזית של הכלב. כמו כן חובה לספק לכלב גישה ללא הגבלה למים טריים ונקיים 24 שעות ביממה. חשוב לזכור כי באקלים הישראלי החם בזמן טיול כלב ירגיש צמא ועל הבעלים לדאוג לקחת לטיול מים וכלי שתייה לכלב.
לא רק תזונה לקויה אלא גם השמנת יתר מסכנת את בריאות הכלב. בחישוב המנה היומית של הכלב יש לכלול גם אוכל שאתם שמים לו בצלחת וגם חטיפים וצ’ופרים שניתנים לו במהלך היום. אם הכלב נמצא בתהליך אילוף ולמידה אינטנסיבי וצורך במהלכו כמות גדולה של חטיפים חייבים להתחשב בערך האנרגטי של החטיפים ולצמצם את מהמנה היומית הרגילה של הכל בהתאם.

החירות השנייה – חירות ממחלות
הבעלים חייב לספק לכלב טיפול וטרינרי מקצועי. חובה לבצע לכלב בדיקת בריאות מקיפה פעם בשנה ולכלב מבוגר פעמיים בשנה. חובה לעשות חיסונים, תילוע, והדברת פרעושים וקרציות בזמן. אם כלב לא מרגיש טוב ומגלה סימפטומים כגון קשיי נשימה, שלשול והקאות, צליעה, הפרשות מעניינם, אוזניים, איברי מין או פי הטבעת, אם מופיעים אצל כלב גירויים ופצעים בעור, אם כלב סובל מחוסר תאבון או צמא מוגברת, בריחת שתן, דם בשתן או צואה, במקרה של חבלה כלשהי, גידולים, בצקות, נשירת שיער – יש לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ ועזרה ווטרינרית. הבעלים חייב לספק לכלב טיפול מתאים והולם עד לרפואה שלמה ובמצבים כרוניים לייצב את מצבו הבריאותי של הכלב.

החירות השלישית – חירות מאי נוחות 
הבעלים חייב לספק לכלב תנאי מחייה ראויים, כולל מחסה מגשם/רוח/שמש/חום/קור, ומקום נוח ובטוח למנוחה ושינה (מיטה, מזרן). מיטה/מזרן של הכלב חייבים להיות מרוחקים ממעברים, מוגנים מרוחות פרצים ולאפשר לכלב תצפית על כניסה לחדר ועל חלונות. אסור להפריע לכלב בשעות מנוחתו/שינתו במקום שלו. מיטתו/מזרנו של הכלב הם בגדר מבצרו של הכלב בתוך ביתכם, זהו השטח שלו בו הכלב צריך להרגיש בטוח ומוגן. 
אני רוצה לשים דגש מיוחד בסעיף זה על ציוד של הכלב ואמצעי שליטה שאתם משתמשים בהם. קולר או רתמה לא נוחים ניתן להשוות ובגדים ונעליים לוחצים. ציוד לא נוח וגורם כאב עלול להגביר התנהגות תוקפנית. אמצעי שליטה כגון קולר חנק, קולר דוקרנים וקולר חשמלי גורמים לכלב סבל פיזי ונפשי, הם נקראים אמצעים אברסיביים והשימוש בהם אסור בהחלט. הקינולוגיה המודרנית פיתחה אמצעים ושיטות הומניים לפתרון כל סוגי בעיות התנהגות. היום ניתן לרכוש ציוד הומני כמעט בכל חנות לחיות מחמד ולהבטיח שליטה מלאה בכלב בלי לגרום לו סבל פיזי ו/או נפשי.

החירות הרביעית – חירות להתנהגות טבעית
לכל מין בעלי חיים אופיינית התנהגות טבעית ייחודית לו, לכן כאשר אתם מחליטים לאמץ כלב אתם חייבים להיות מודעים שכלב הוא לא חתול, לא אוגר, לא דג ולא ציפור, הוא יגלה התנהגות טבעית שאופיינית למין שלו, כלומר הוא תמיד יישאר כלב. אסור למנוע מכלב להיות כלב: אסור לכלוא אותו בחצר ללא טיולים בחוץ, אסור להחזיק אותו בכלוב, אסור להשאיר אותו לבדו לתקופה ממושכת או למנוע ממנו תקשורת עם בני מינו. 
כל כלב, אפילו מגזע גמדי, זקוק לטיולים מגוונים ואקטיביים לפחות שעתיים ביום ולפעילות פיזית ומנטלית המתאימה לגילו ולמצבו הבריאותי. כלב ישתעמם לטייל יום אחרי יום באותו פרק או באותו מסלול בעיר או לתפוס אותו כדור יום אחרי יום או לשחק עם אותו צעצוע במשך כל ימי חייו. חובתו של הבעלים לספק לכלבו חוויות, פעילויות ותרגילים מעניינים ומגוונים.
תקשורת עם בני מינם חיונית לכלבים, משום שכלבים הם חיות חברתיות. לכן אם כלבכם תוקפני לכל הכלבים ללא יוצא מן הכלל מדובר בהפרעת התנהגות אשר גורמת לו סבל וחייבת להיות מטופלת. מצד שני תחרות על משאבים בין בעלי חיים היא תופעה טבעית ואסור לנו לכפות כל הכלב לאהוב את כולם ולהתחלק עם כלבים אחרים בצעצועים ובחטיפים שלו. כמו בני אדם, כלבים שונים באופיים זה מזה והצורך בתקשורת עם בני מינם משתנה מכלב לכלב בהתאם לגילו ואופיו של הכלב. אל תכפו על כלבכם חברות עם כלבים שהוא לא סובל, אפשרו לו לבחור חברים באופן עצמאי לפי שיקולו.

לחפור, לכרסם, לפצח, לנבוח, לסמן, לצוד – כל אלה הן התנהגויות טבעיות של כלבים. הבעלים צריך לתכנן טיולים ופעילויות שלו עם הכלב בצורה שתאפשר לכלב להתנהג באופן טבעי במקום המתאים בזמן המתאים. על הבעלים לספק לכלבו צעצועים שמותר ובטיחותי לקרוע לגזרים, משחקים שמדמים צייד, משחקי חשיבה והתפתחות, טיולים חופשיים כדי לאפשר לכלב לרוץ לרווחה, לסמן, לנבוח, ולחקור. נביחות הן חלק חשוב ובלתי נפרד מתקשורת כלבים. לנביחות יש מספר תפקידים, ביניהם להזהיר את הלהקה מפני פלישת זר לטריטוריה שלה, להפחיד ולגרש את הזר, לקרוא לחברי הלהקה, להזמין למשחק ולפעמים כלבים סתם נובחים ביחד כי בא להם לדבר. אסור לדרוש מהכלב לשתוק לנצח אך בהחלט ניתן ללמוד אותו להימנע מנביחות במצבים מסוימים או להפסיק נביחות לפי פקודה. לצערי ישנן הפרעות התנהגות והפרעות נפשיות שגורמות לכלב לנבוח וליילל ללא הרף, במצב כזה לא רק הבעלים והשכנים סובלים, הכלב בעצמו סובל וחשוב לפנות לזואופסיכולוג על מנת לעזור לו בפתרון הבעיה. 
כנסו לקבוצת Canine Enrichment בפייסבוק ותקבלו ים של רעיונות להעשרת סביבתו של הכלב. אפילו אם אינכם מבינים אנגלית, צפו בסרטונים, קבלו השראה והגשימו את הרעיונות עם הכלבים שלכם לשמחת כולם.

החירות החמישית – חירות מצער וסבל
אסור לגרום לכלב כאב פיזי בכוונה. הענשה פיזית וציוד אברסיבי (ראה סעיף 3) אסורים בהחלט. אך לחירות מצער וסבל יש משמעות רחבה הרבה יותר והיא מתפשטת גם על תחום הנפש. כלב שסובל מחרדות, פוביות, נוירוזות, שעמום כרוני או עומס יתר, דיסטרס (מצבי סטרס ממושכים) או דיכאון אינו כלב מאושר בעליל. כלב לא יכול לבטא את סבלו במילים, הוא מבטא אותו בהתנהגותו, לכן לעתים קרובות התנהגות בעייתית של הכלב איננה אלא סימן (ואפילו זעקה) לסבלו הנפשי של בעל החיים. בעיות התנהגות שלעתים קרובות מצביעות על סבלו הנפשי של כלב הן: נביחות ויללות ממושכות ובלתי פוסקות, הרס הבית (דלתות, רהיטים, בגדים), עשיית צרכים בבית, תוקפנות או להפך אפתיה, פציעה עצמית. סבלו הנפשי של כלב עלול להתבטא גם בסימפטומים פיזיולוגיים כגון חוסר תאבון, ירידה במשקל, מחלות עור, דלקות במערכת עיקול, דלקות במערכת השתן, הפרשת רוק מוגברת. לכן עם ארבע החירויות הראשונות מסופקות ולמרות זאת כלב מגלה התנהגות בעייתית אל תמהרו לתייג אותו ככלב רע, בעייתי, סתום ופגום, ככל הנראה הכלב נמצא בדיסטרס. אם נצליח להבין מה מטריד את הכלב, לנטרל את הגורם המטריד או ללמד את הכלב להגיב עליו בצורה בריאה יתגלה לעיניכם הכלב שלכם כפי שהוא באמת – אוהב שמח ונאמן. תפנו לזואופסיכולוג כדי לאבחן את הבעיה ולהתאים טיפול יעיל. זכרו כי חוץ מבעיות התנהגות דיסטרס גורם להחלשות הגוף, פגיעה למערכת חיסון, למחלות ומוות בטרם עת ואתם אלה שיכולים וחייבים למנוע אסון.

אי סיפוק של חמש החירויות ברוב המקרים יגרום להיווצרות בעיות התנהגות. לפעמים מספיק להקפיד לספק את חמש החירויות כדי שהתנהגות הכלב תשתפר במידה ניכרת. לכן התנהגות בעייתית של הכלב צריכה להדליק אצל בעלים אחראיים מנורה אדומה ולגרום להם לבחון מחדש האם כל חמש החירויות של כלבם מסופקות. לפני שמתחילים לשפוט את הכלב, לצעוק עליו ולהעניש אותו כדאי שנבחן את עצמנו – האם עשינו הכל כדי לספק לכלב את הצרכים הבסיסיים שלו.

המשך יבוא

✍️מאת: מאשה קוטליק, זואופסיכולוגית ומאלפת כלבים