מה זה החיה הזאת: ״עבודה בשיטות הומניות״

עד היום בחברתנו הנאורה ישנם אנשים שנשארו עם תפיסה מוטעית לגבי מה זה אילוף כלבים בשיטות חיוביות (או שיטות הומניות – שם נרדף לשיטות חיוביות). התפיסה המוטעית הזאת גורמת להם לחשוב כי חינוך כלבים הומני משמע התחננות לכלב ומתן שוחד באמצעות אוכל ותו לא. הטעות הנפוצה והמסוכנת ביותר שנובעת מחוסר הבנת שיטות חינוך חיוביות היא ״אם כלב מפגין התנהגות בעייתית צריך להציע לו חטיף והוא יפסיק את ההתנהגות״. למעשה, זאת הטעות החמורה ביותר בעבודה עם חיזוק חיובי, כאשר במקום לחזק את ההתנהגות הנכונה נותנים חיזוק בעת הפגנת ההתנהגות הבעייתית דווקא. חוסר הבנה שכזה של עקרונות שימוש בחיזוק חיובי גורר בעקבותיו 3 מסקנות מוטעות ביחס לשיטות חיוביות בכללותן. מסקנות שגויות, שאני נתקלת בהן ומפריכה אותן כל יום בעבודתי:
שיטות אילוף חיוביות אינן מועילות בפתרון בעיות התנהגות. זאת טענה מופרכת, כי דווקא שיטות חיוביות הן השיטות היעילות ביותר בפתרון בעיות התנהגות מכל הסוגים.
שיטות הומניות מתאימות אך ורק לילדות עדינות והכלבלבים החמודים שלהן ואינן מתאימות לכלבים ״רציניים״. זה לא נכון, כלבים ״רציניים״ מגלים אותה מידה של רצפטיביות לשיטות חינוך הומניות, ולא פחות מגזעים אחרים. רתמת איזי ווק ניתן להשיג בכל הגדלים כמו גם מחסומי פה נוחים. 
מאלפים הומניים משקרים ולא מספרים לכם את כל האמת. למעשה הם גם בסתר משתמשים באמצעים לא הומניים, מפעילים על כלבים לחץ נפשי ופיזי (מפגינים דומיננטיות כמו שנהוג לומר). מי שחושב כך טועה טעות מאוד חמורה שאולי נובעת ממנגנון הגנה פסיכולוגי השלכה (כאשר אדם מייחס לאחר את הצדדים השליליים באישיותו) או פשוט חוטא בלשון דיבה.

מסקנה שגויה נוספת נוגעת לתכונות האופי של מאלפים העובדים בשיטות הומניות (והיא לדעתי המשעשעת ביותר). לפיה מאלף הומני נתפס כאדם חלש אופי וחסר סמכותיות. והאמת היא הפוכה. מאמן כלבים שעובד בשיטות חיוביות יודע כי סמכות לא חייבת להיות פרי של אלימות וחוסר אמפתיה, כי כבוד לא נרכש במכות כי נחישות לא שווה כפיה, כי תהליך למידה יכול להיות מעניין ומהנה, כי כלב אוהב ורוצה ללמוד מטבעו. למאלף הומני יש מספיק כוח נפשי וידע כדי לזכות בכבוד וסמכותיות ללא הפעלת אלימות.

מאוד חשוב שאנשים יבינו מה זה באמת עבודה עם כלבים בשיטות חיוביות. אני אשתדל לתת הסבר קצר ומקיף. ישנו מדד בינלאומי אשר מודד את מצבו וטובתו של בעל־חיים ושמו ״חמש החירויות״:
א). חירות מכאב, פגיעה ומחלות – חיסונים, טיפולים, בדיקות – הכל חייב להיעשות בזמן
ב). חירות מרעב, צמא ותזונה לקויה – תזונה מאוזנת וגישה 24/7 למי שתיה
ג). חירות מאי-נוחות סביבתית – הגנה מקור וחום, הספקת מקום ותנאי מנוחה, ציוד ולבוש נוחים
ד). חירות לבטא התנהגויות טבעיות – לא לדרוש מהכלב להפסיק להיות כלב
והחירות ה’ – חירות מפחד ומצוקה נפשית (להימנע מגרימת לכלב סבל מכל סוג שהוא, פיזי ונפשי כאחד. הענקת טיפולמקצועי בפחדים וחרדות

עבודה עם כלבים בשיטות הומניות זאת עבודה בשיטות שאינן מפרות את חמש החירויות. קיים מגוון רחב של גישות מתודות ותרגילים שאינם מפרים את חמש החירויות, שאינם משתמשים כלל וכלל בקולרי חנק, חשמל ודוקרנים, שאינם מבקשים להוכיח לכלב בכוח מי פה הבוס ואינם גורמים לכלב סבל. 
שיטות הומניות מבוססות על העלאה הדרגתית של רמת קושי המשימה, תוך יצירת תנאים מתאימים ועיצוב רצונו של הכלב לעבוד. לפני הכל אני כמאמנת הומנית חייבת ליצור תנאים בהם ההתנהגות הרצויה של הכלב תהיה אפשרית מבחינת הכלב. ורק אז אני אציע לכלב בחירה של ההתנהגות הרצויה המשתלמת מול ההתנהגות הבלתי רצויה הלא משתלמת. אני אכוון את הכלב והוא יקבל את ההחלטה הנכונה בעצמו. כלב יעבוד מרצונו הטוב ויעשה זאת בשמחה. בשיטה הזאת תהליך למידה הופך למשחק עבור הכלב, הכלב לומד לבחור את ההתנהגות הרצויה ביוזמתו. בקרת רמת העוררות וסטרס היא חלק מאוד חשוב בתהליך הלמידה, הרפיה ומנוחה הם חלק משמעותי ובלתי נפרד שלו. אני תמיד משלבת בעבודה שלי עם כל הכלבים תרגילים להתפתחות קוגניטיבית ומנטלית. עבודה בשיטות הומניות כן שמה גבולות, כן מלמדת כללי התנהגות וכן מגלה נחישות אך עושה זאת ללא הפעלת לחצים ואיומים על בעל החיים. אני חוזרת ומדגישה את הכלל המספר 1 – עבודה בשיטות הומניות היא עבודה שלא מפרה חמש החירויות.
באהבה